יום ד', ד’ בכסלו תשע”ח
    דף הבית  |  סרטוני כור אייקידו  |  כתבות כור אייקידו  |  קבצי כור אייקידו  |  כתובת מועדוני כור אייקידו  |  יצירת קשר  
מאמר קצר אודות סנסאי אביהוד אליחי ופועלו בצבא ובאייקידו.

סנסאי אביהוד אליחי הוא אדם פרטי ומופנם, עובדה הממסכת מן העין את האישיות העשירה והמגוונת הנחבאת מתחת למדים. מדים הם חלק בלתי נפרד מחייו מאז היום בו הצטרף לפנימייה הצבאית בתחילת שנות השמונים, דרך שירותו בצבא הסדיר ובקבע, שירות שנמשך עד היום. "אני איש של מסגרות," הוא אומר בחיוך מתנצל כששואלים לסיבות שהובילו אותו להצטרף באמצע שנות התשעים ליושינקאן לאייקידו, אומנות הידועה במסגרת אימונים נוקשה ובמשמעת צבאית. "אני יודע שמסגרות פירושן כורח בשביל מרבית האנשים אך לא עבורי. מבחינתי, מסגרות מסמלות הישרדות, הכוונה, יציבות ודרך להתפתחות." כשאביהוד מספר על הנסיבות שהפכו בעבורו את המסגרות לצורך קיומי, קולו הרך הופך ללחישה של ממש. "כשהייתי בן עשר, אבי, שהיה עמוד התווך של המשפחה, לקה במחלה קשה שריתקה אותו לבתי חולים למשך שארית ימיו." עזיבתו הפתאומית של האב עירערה את כל בני המשפחה. "אבי היה איש משכיל וכריזמטי," מסביר אביהוד. "מחנך דגול ואיש משפחה אהוב ונערץ. כשהוא הלך מהבית היה זה כאילו נשמטה הרצפה מתחת לרגלינו, כאילו כבה עמוד האש שהוביל את המשפחה. אולי הסיפור הבא ימחיש עד כמה שיוועתי למסגרת," הוא מחייך בעצב. "עד כמה חשתי תלוש ומבולבל. הדבר אירע ביום שבת אחד, כשהגעתי לבית הכנסת בגפי והתיישבתי על הספסל מאחורי חברי הטוב. במהרה התחלנו לצחקק ולהשתעשע, דבר שהטריד את אביו של החבר שישב לצידו. הוא הזהיר ואנחנו התלחשנו וציחקקנו, הזהיר שוב וכשלא הפסקנו, הוריד לחבר סטירה מצלצלת על פניו. ואתה יודע מה הרגשתי כשראיתי את הפרצוף ההמום והנעלב של החבר?" אביהוד שואל ולא מחכה לתשובה. "קינאה. כל כך קינאתי בו שהיה לו מישהו שיתן לו הכוונה." כשהגיע לגיל התיכון, הצטרף אביהוד לפנימיה הצבאית. "הייתי צריך לבחור בין החיים בפנימיה ובין לימודים בבית ספר דתי," הסביר. "היתה זו בחירה קלה עבורי. המסגרת הצבאית קסמה לי כבר מגיל צעיר לא רק בגלל ההבטחה ליציבות והכוונה. שאפתי להיות לוחם, רצון עמוק שעוצב והוטמע בי בהשראת אחי הגדול, עמוס, ששירת בסיירת גולני ושדמותו היתה נערצת עלי." מהפנימיה הצבאית המשיך אביהוד לשירות ביחידת פל"חן בגולני, עבר קורס קצינים בהצלחה ומשם נשלח לשמש כמדריך ח"יר בקורס טיס. במהרה הפך לסגן מפקד הטייסת. "מעמד המדריך והמפקד היה בשבילי סוג של יציאה מהקופסא," מסביר אביהוד. "עמדה חיצונית שהעניקה לי זוויות ראייה שונות ותובנות חדשות על הצבא." לטענת אביהוד, התהליך שעבר כתוצאה מהשינוי המקצועי היה מדהים. החשיבה שלו הפכה רחבה יותר – ההתמקדות עוברת מביצוע משימות להדרכה והכוונה של הדרך בה יש לבצע אותן, עשיה בה כל מהלך וכל החלטה גורמים לשינוע של כוחות אדירים. "העוצמה הגלומה בניהול המסגרת," מסכם אביהוד. "היא עוצמה הגדולה לעין ערוך מכוחו של הפרט. נהנתי מאוד מהתפקיד הזה, מהעובדה שמחייל צייתני הממלא פקודות ללא שיקול דעת הפכתי לאדם סמכותי המורה על הדרך ואף יוצר מתודיקות הדרכה חדשות. " אביהוד המשיך בתפקידו בקורס הטייס עד שבשנת 1995 יצא מטעם הצבא ללימודי תואר ראשון באוניברסיטת בר אילן. הוא נפרד מהמדים, לראשונה מזה שנים, שכר לעצמו דירה בגבעתיים ולזמן מה נהנה מחיים נטולי דאגות של סטודנט מן השורה – לומד בימים ומבלה בלילות. "אבל נראה שכל החופש הזה היה קצת גדול עלי," הוא מסביר בחיוך מתנצל. "לא עברו יותר ממספר שבועות עד שתחושת ריקנות החלה לכרסם בתוכי. החלטתי לחפש תחביב, משהו שיעסיק אותי בערבים." מכיוון שעוד מילדות רצה ללמוד אומנות לחימה, היה זה אך טבעי שהחל לחפש חוג באיזור. חבר ששירת עימו בעבר ושהתאמן בשיטת דניס השרדות המליץ לו על אייקידו. שבועיים לאחר מיכן הצטרף אביהוד ליושינקאן אייקידו תחת הדרכתו של סנסאי גדי שור. "היתה זו אהבה ממבט ראשון," מחייך אביהוד. "מאוד התחברתי לגישת האימון, למטודיקה הנוקשה, לתבניות המדוייקות ולביצוע החזק. כמובן שיכולתי לבחור באומנות בעלת גישה פחות 'צבאית', אבל מבחינתי, איש המסגרות, המהלך היה מאוד הגיוני וטבעי. הרי מי כמוני יודע שבכדי לצאת מהקופסא יש תחילה להיכנס פנימה?" לאביהוד לא היו יומרות או שאיפות גדולות בתחילת דרכו באומנות. "הגעתי אל האייקידו ממקום שונה ממנו הגעתי אל הצבא. לא עוד הילד שנזקק להכוונה ולמענה הישרדותי אלא פשוט גבר שרוצה ללמוד ולהתפתח בכיוון חדש. חוץ מזה, מאוד התרשמתי מהחברה שהתאמנו שם. אין ספק בליבי שגם הפן החברתי היווה עבורי מוקד משיכה." ככל שהתאמן יותר כך גברה התלהבותו, במיוחד לאור השינויים החיוביים שעברו על אישיותו. הבטחון העצמי השתפר וכך גם השליטה העצמית. הוא גם נהיה מודע לנוקשות הגופנית שליוותה אותו בביצוע הטכניקות, נוקשות שהיתה קשורה קשר ישיר לגישתו הנוקשה לחיים. לא עבר זמן רב עד שהתחביב החדש הפך לעיסוק רציני. "קשה להישאר אדיש כשאתה נחשף לרמה הגבוה שהדגימו המדריכים," מסביר אביהוד. "רמה שידעתי, שבכדי לרכוש צריך גם לעבוד." אביהוד לא זנח את האומנות גם לכשסיים את לימודיו וחזר לשירות צבאי מלא. "למזלי הטוב, כל מפקדי העריכו את דבקותי באייקידו ותמכו בי שאמשיך. כנראה שגם הם ראו עד כמה הדבר תורם, גם אם בצורה עקיפה, לתיפקודי בצה"ל." התפקידים הצבאיים שאביהוד מילא בשנים שלאחר מיכן עסקו בעיקר באבטחת הבסיסים בהם שירת. הוא הצטיין במלאכתו והתקדם בסולם הדרגות. גם באייקידו הוא עשה חייל, משתפר בטכניקה ועולה חגורות עד שב - 1999 עבר בהצלחה את מבחן החגורה השחורה. שנה לאחר מיכן כבר החל, בהמלצת סנסאי שור, מסלול שבסיומו היה לעוזר מדריך באייקידו. "הדרכת האייקידו, כמו ההדרכה בצבא, נתנה לי זוויות ראיה חדשות ומעניינות על השיטה והטכניקה. היו אלו שנים מאוד מוצלחות מבחינתי, תקופה של חקירה, התפתחות ושינוי." כשאביהוד מדבר על שינוי הוא מתכוון לתהליך בו סנסאיי שור החל להתנתק מהעשייה היושינקאנית ולעצב את שיטת כור אייקידו, שיטה שאומנם שימרה את הבסיס היושינקאני אך דגלה בעשייה טכנית זורמת בדומה לטכניקת אייקידו אייקיקאיי. "אפשר לאמר שהמעבר מיושינקאן לכור היה שלב מתקדם הרבה יותר משלב המעבר מהקופסא החוצה,"מסביר אביהוד. "זה כבר לא היה יציאה מהקופסא אלא עיצוב הקופסא מחדש. מאוד התחברתי לשינוי ויכול להיות שזאת גם הסיבה ששנים ספורות מאוחר יותר עשיתי מהלך דומה בצבא." בשנת 2005 זיהו אנאליסטים בצה"ל כי ישנם כשלים חמורים בכל הנוגע לאבטחת הבסיסים של הצבא. מכיוון שלאביהוד היה מוניטין מצויין בתחום, היה זה רק טבעי שבמהרה פנו אליו בבקשה שימצא מענה גורף לבעיה. "וכך החל, אפשר לאמר, תהליך עיצוב הקופסא שלי," מחייך אביהוד. "תהליך ארוך ומאתגר שבו רשמתי תקנים, קיבצתי מידע ונתונים ואט אט עיצבתי מדור חדש בצה"ל - מדור הגנת מחנות בצה"ל." נכון להיום, שנת 2013, אביהוד מכהן כראש המדור שייסד, תפקיד המהווה מונופול צה"לי בכל הנוגע לתפיסה ומימוש אבטחת כל בסיסי צה"ל באמצעים הנדסיים וטכנולוגיים." "ישנם הרבה אלמנטים אייקידואיסטים בעשייה שלי," מסביר אביהוד. "ניתן לראות זאת בדרך בה אני מתנהל מול מפקדי המחנות וגם בפתרונות שאני מציע." כשפונים לאביהוד בבקשת סיוע באבטחה הוא קודם כל מגיע למקום בכדי להתבונן, להקשיב ולאבחן את המצב לגופו. הגישה היא אישית ואינטימית, הפתרונות יצירתיים וספציפיים. "אפשר לאמר שעבודתי מול המפקדים דומה לגישה הטכנית של כור אייקידו, כלומר, שילוב בין קווים מנחים נוקשים, כמו נהלי אבטחה או קיהון דוסה יושינקאני, ובין התייחסות לבעיה האינדוידואלית, דבר היוצר זרימה בהתאם לדרישה." אביהוד מתאר את דרך הפעולה: " כשאני יושב מול מפקד בסיס אני קודם כל בא להקשיב, ליצור קשר אישי ולתת פידבקים חיוביים. אני עושה זאת גם אם ישנן בעיות בהתנהלותו וחוסר הגיון בדרישותיו. כמו באייקידו, אני רוצה לזרום. כבר מזמן למדתי שהימנעות מחיכוכים מביאה לתוצאות הכי טובות." רבים ממפקדי הבסיסים דורשים מענה טכנולוגי לבעיותיהם - מצלמות אבטחה מתוחכמות, חיישיני גדרות ועוד כהנה וכהנה מוצרים. אבל מה שמסתבר, לאחר שיחה קצרה שאביהוד מנהל עימם, שבדרך כלל ישנו פער עצום בין הפתרון שהם תובעים ובין הצרכים. "בהשאלה, בסיס צבאי הוא כמו איש אייקידו החשוף למתקפה. בכדי לתת מענה נכון עליו להכיר את האוקה ולבודד את סוג החבטות. קח לדוגמא בסיס הסובל ממכת גניבות של ציוד קשר. כמובן שבתגובה ניתן לרשת את הבסיס במצלמות אבטחה ועוד ציודים מתוחכמים אחרים, אבל, האם לא יהיה זה קל וזול יותר פשוט להטמין את כל הציוד בחדר נעול ולשים עליו שומר עם נשק?" סנסאי אביהוד מחייך כששואלים מה יעשה לכשישתחרר סוף סוף מהמדים. "זה לא הולך לקרות," אומר בוודאות. "מפני שאת מדי האייקידו אמשיך ללבוש גם לאחר שאצא לפנסיה." *YouTube:icaUq2mtqE0?rel=0* חזרה לדף הבית